בדיקת שמיעה אונליין לפי תדרים
בדיקת השמיעה האונליין הזו משמיעה צלילים טהורים בכל אוזן, מ-125 Hz עד 8 kHz (ואם רוצים גם 12 ו-16 kHz), וכל פעם חלשים יותר, עד שאתם אומרים שכבר לא שומעים. התוצאות נכנסות לטבלה ולגרף בסגנון אודיוגרמה, האוזן השמאלית בכחול והימנית באדום, מוכנים להורדה כ-PNG או לשיתוף בקישור. יש גם בדיקת תדר מקסימלי: סריקה מ-8 עד 20 kHz שבה מסמנים את הרגע שבו הצליל הגבוה נעלם.
איך משתמשים
- שימו אוזניות על שתי האוזניים, עדיף חוטיות, בחדר שקט. הנמיכו את עוצמת המכשיר לפני שמתחילים.
- לחצו על השמעת צליל 1 kHz וכוונו את עוצמת המכשיר ואת העוצמה בעמוד עד שהצליל חלש מאוד אבל עדיין ברור. זו רמת הייחוס.
- לחצו על התחלת הבדיקה. בכל תדר הצליל מגיע בשלושה פולסים: ענו שומע או לא שומע. אחרי כל "שומע" הוא יורד ב-6 dB עד שהוא נעלם; אם אתם לא בטוחים, השתמשו בהשמעה חוזרת.
- הבדיקה עוברת על כל התדרים באוזן השמאלית ואחר כך באוזן הימנית. בסוף מופיעים הטבלה, הגרף וסיכום קצר במילים פשוטות.
- כדי לדעת עד איזה תדר אתם שומעים, הפעילו את הסריקה מ-8 עד 20 kHz ולחצו על הפסקתי לשמוע ברגע שהצליל נעלם.
עזרה והסברים
חשוב: זו לא בדיקה רפואית. הדפדפן לא יודע כמה דציבלים מגיעים לאוזן שלכם, כי זה תלוי באוזניות, בעוצמה וברעש שבסביבה. מה שהבדיקה מראה הן השוואות: אוזן אחת מול השנייה, ותדר אחד מול האחרים. אם משהו בולט, או אם אתם מרגישים שאתם שומעים פחות מבעבר, הצעד הבא הוא בדיקת שמיעה (אודיומטריה) אצל קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון. כדי לבדוק קודם את האוזניות, השתמשו בבדיקת אוזניות ימין ושמאל.
איך לקרוא את הגרף
הגרף בנוי לפי הרעיון של אודיוגרמה: התדרים נמצאים על הציר האופקי, מהנמוכים (125 Hz) ועד הגבוהים, והרמה שבה הפסקתם לשמוע נמצאת על הציר האנכי, הפוך. נקודה גבוהה פירושה שעדיין שמעתם את הצליל חלש מאוד, הרבה מתחת לרמת הייחוס; נקודה נמוכה פירושה ששמעתם אותו רק קרוב לרמה שבה כיילתם. הסימן ✕ בשורה התחתונה מסמן תדר שלא נשמע אפילו ברמת הייחוס.
המספרים יחסיים, ב-dB מתחת לצליל ה-1 kHz שכיילתם. בבדיקה אמיתית הסקאלה היא dB HL, עם אוזניות מכוילות בתא אקוסטי, ולכן אי אפשר להשוות את הערכים כאן לאודיוגרמה קלינית. מה שחשוב הוא הצורה: שני קווים דומים בלי צניחות חדות הם מה שמצופה; אוזן אחת שנמצאת באופן עקבי מתחת לשנייה, או תדר אחד חלש בהרבה מהשכנים שלו, הם סיבה לחזור על הבדיקה עם אוזניות אחרות, ואם זה נשאר, לפנות לאיש מקצוע.
מה מגביל את התוצאה
האוזניות הן הגורם הגדול ביותר. אוזניות זולות ואלה שמגיעות עם הטלפון מגבירות תדרים מסוימים ומעלימות אחרים, בעיקר מעל 10 kHz; אוזניות בלוטות' דוחסות את האודיו ועלולות לחתוך את הגבוהים ביותר. אותו דבר נכון ליציאת הקול של המחשב. רעש הרקע מסתיר את הצלילים הנמוכים והבינוניים: מאוורר, תנועה ברחוב או מקרר מספיקים כדי לשנות את התוצאה ב-125 וב-250 Hz.
לכן בדיקת התדר המקסימלי מראה איפה כל השרשרת נעצרה, לא רק האוזן שלכם: אם הסריקה נעלמת ב-15 kHz, ייתכן שאלה האוזניות. הגבול העליון יורד בדרך כלל עם הגיל (מבוגרים רבים לא שומעים מעל 15–17 kHz) ואחרי חשיפה לרעש חזק, וזה נורמלי ואינו כשלעצמו סימן לבעיה.
מתי לפנות לאיש מקצוע
פנו לקלינאי תקשורת או לרופא אף אוזן גרון אם אתם שמים לב שאתם מבקשים מאנשים לחזור על דברים, מגבירים את הטלוויזיה יותר מאחרים, שומעים צפצופים (טנטון), מרגישים שהאוזן סתומה, או אם היו כאב, סחרחורת או ירידה פתאומית בשמיעה באוזן אחת. בדיקת שמיעה בתא אקוסטי מודדת את השמיעה באמת, עם אוזניות מכוילות והולכה דרך העצם, והיא הדרך היחידה לדעת אם יש ירידה ומאיזה סוג. הבדיקה כאן היא לסקרנות ולהיכרות עצמית; היא אף פעם לא מאשרת ולא שוללת שום דבר.
טיפים
- אוזניות חוטיות וחדר שקט נותנים את התוצאה היציבה ביותר; חזרו על הבדיקה ביום אחר והשוו.
- אם תדרים רבים יוצאים "לא נשמע", כיילו שוב עם עוצמה קצת גבוהה יותר, בלי לעבור את מה שנוח.
- הפכו את האוזניות (הצד השמאלי על האוזן הימנית) וחזרו: אם ההבדל בין האוזניים עובר יחד עם האוזניות, הבעיה באוזניות.
- Esc עוצר את הצליל מיד. התחילו תמיד בעוצמה נמוכה: הבדיקה לא עוברת אף פעם רמה בטוחה, אבל עוצמת המכשיר בידיים שלכם.
שאלות נפוצות
האם בדיקת השמיעה האונליין הזו אמינה?
היא אמינה להשוואות: אוזן שמאל מול ימין, ותדר אחד מול האחרים, עם אותן אוזניות ואותה עוצמה. היא לא מודדת כמה דציבלים אתם שומעים, כי הדפדפן לא יודע מה העוצמה האמיתית שיוצאת מהאוזניות. היא לא מחליפה בדיקת שמיעה אצל קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון.
עד איזה תדר אדם יכול לשמוע?
הטווח הקלאסי הוא 20 Hz עד 20 kHz. בפועל הגבול העליון יורד במשך החיים: ילדים שומעים לרוב קרוב ל-20 kHz, צעירים בין 16 ל-18 kHz, ומגיל 40 בערך נפוץ להיות מתחת ל-15 kHz. גם אוזניות וכרטיסי קול חותכים לפני 20 kHz, כך שהמספר שמופיע כאן שייך לכל השרשרת, לא רק לאוזן.
למה צריך לכייל עם צליל של 1 kHz?
כי כל שאר הרמות נמדדות ביחס אליו. אם מכיילים לחלש מאוד אבל ברור, הצליל בכל תדר מתחיל באותה רמה ויורד ב-6 dB בכל צעד, והגרף מראה כמה צעדים מתחת לייחוס עדיין שמעתם. בלי כיול לנקודות לא היה בסיס משותף.
צריך אוזניות? זה עובד עם רמקולים?
צריך אוזניות. הבדיקה משמיעה לאוזן אחת בכל פעם, ועם רמקולים הצליל מגיע לשתיהן. בנוסף, החדר משנה מאוד את מה ששומעים בתדרים הנמוכים. אוזניות חוטיות עדיפות על בלוטות', שעלולות לדחוס את האודיו ולחתוך את הגבוהים.
מה זה אומר אם אוזן אחת יצאה פחות טוב מהשנייה?
קודם כול חשדו באוזניות: החליפו צדדים וחזרו. אם ההבדל עובר עם האוזניות, הן פגומות; אם הוא נשאר באותה אוזן, זה יכול להיות שעווה, הצטננות, מים באוזן או הבדל אמיתי בשמיעה. פער גדול וקבוע בין האוזניים הוא אחת הסיבות הקלאסיות לעשות בדיקת שמיעה.
לא שמעתי 125 Hz וגם לא 250 Hz. זו בעיה?
כמעט תמיד לא. הצלילים הנמוכים הם אלה שרעש הרקע מסתיר הכי בקלות, ואלה שאוזניות קטנות משחזרות הכי פחות, בעיקר אם הן לא אוטמות היטב את האוזן. חזרו על הבדיקה בחדר שקט, עם האוזניות מונחות היטב, והשוו את שתי האוזניים; אם בשתיהן הנמוכים חסרים, אלה האוזניות או החדר.
הבדיקה יכולה לפגוע באוזניים?
המחולל לא עובר אף פעם רמה בטוחה בתוך העמוד, והצלילים מתחילים בייחוס שבחרתם ורק יורדים ממנו. ועדיין, עוצמת המכשיר בידיים שלכם: התחילו נמוך, העלו בהדרגה, ואם צליל כלשהו לא נעים, עצרו עם Esc.