כיוון סקסופון וכלי נשיפה, תו אחר תו

איך לקרוא את המפה ומה לעשות איתה

הסתכלו קודם על הממוצע הכללי. אם כמעט כל התווים יוצאים גבוהים, הכלי כולו קצר מדי: משכו מעט החוצה את הפומית של הסקסופון על השעם של הצוואר, את החבית של הקלרינט, את ראש החליל או את מגלשת הכיוון הראשית בכלי הנשיפה ממתכת, ומדדו שוב. אם כמעט כולם יוצאים נמוכים, דחפו פנימה. העצה מופיעה רק כשלפחות שלושה מכל ארבעה תווים נוטים לאותו צד, כי הפומית מזיזה את כל התווים יחד.

כשהממוצע קרוב לאפס, נשארים התווים שחורגים מהשאר; סמנו ניכוי הממוצע הכללי כדי לראות רק את ההפרש הזה. אותם מתקנים תוך כדי נגינה: פתיחה או חיזוק של האמבושור, שינוי צורת הפה ותמיכת האוויר, אצבועים חלופיים או, בכלי נשיפה ממתכת, מגלשת השסתום הראשון או השלישי. זה נשמע בעיקר במוזיקה איטית ובאקורדים ארוכים.

נטיות כיוון נפוצות בכל משפחה

סקסופון: לפי המורה Shelley Jagow (Dansr/Vandoren), ברוב הסקסופונים ה-C♯5‎ האמצעי (כל המקשים פתוחים) נמוך, ו-D5, E♭5‎ ו-E5 עם מקש האוקטבה גבוהים, וכך גם התווים של מקשי כף היד, מ-D6 עד F6. קלרינט: A3, E5 ו-C♯6‎, שיוצאים מאותו חור, נוטים להיות גבוהים (Gregory Dufford, The Instrumentalist), וגם תווי הגרון, מ-G4 עד B♭4‎, נוטים לעלות. חליל צד: באוקטבה השלישית, התווים מ-E♭6‎ עד A♭6‎ נוטים לצאת גבוהים, B6 ו-C7 גבוהים מאוד, ו-C♯6‎ יוצא בדרך כלל נמוך (Bradley Garner, The Instrumentalist).

אבוב: התווים הנמוכים נוטים להיות נמוכים, אלא אם מנגנים חלש מאוד, ותווי חצי החור וגם C♯5‎, D5 ו-E♭5‎ נוטים להיות גבוהים (Sarah Hamilton, Oboehelp); בבסון, גם תווי חצי החור (F♯3‎, G3 ו-A♭3‎) נוטים לעלות. כלי נשיפה ממתכת: צירופי השסתומים ‎1-3‎ ו-‎1-2-3‎ יוצאים גבוהים (‎1-2-3‎ בכ-28 סנט, לפי ספר הלימוד הפתוח Brass Techniques and Pedagogy), ולכן לחצוצרה יש מגלשה ניידת בשסתום השלישי בשביל D4 ו-C♯4‎; התווים של ההרמוני החמישי, כמו E5 הפתוח בחצוצרה, יוצאים נמוכים בכ-14 סנט, ונמנעים מההרמוני השביעי, שנמוך בכ-31 סנט. בחלילית, נשיפה חזקה יותר מעלה את התו ונשיפה חלשה מורידה אותו, כך שהמפה מספרת הרבה על הלחץ של הנשיפה שלכם.

טמפרטורה, חימום והדרך שבה מנגנים

האוויר בתוך הכלי משנה את הכיוון: כל מעלה נוספת מעלה את התו בכ-3 סנט בכלי נשיפה, ובכלי נשיפה ממתכת נמדדו בין 1.2 ל-2.6 סנט למעלה. לכן סקסופון קר מתחיל נמוך ועולה בדקות הראשונות. נגנו צלילים ארוכים כשלוש דקות לפני המדידה, כפי שממליצה הקלרינטנית Paula Corley, ומדדו תמיד באותו מקום. גם הדינמיקה משפיעה: החליל עולה כשמנגנים חזק ויורד בפיאנו, והקלרינט עושה לעתים קרובות את ההפך ברגיסטר הנמוך.

המפה היא של הכלי והנגן יחד: אותו חליל נותן מפה אחרת בידיים של מישהו אחר, ואותו סקסופון משתנה עם פומית, עלה או ליגטורה אחרים. לכן היא מראה את התווים שאתם צריכים לשים לב אליהם. מדדו שוב כשאתם מחליפים ציוד והשוו. אם תו אחד נשאר רחוק ביותר מ-30 סנט גם כשהממוצע תקין, ייתכן שכרית דולפת או שמקש נפתח גבוה מדי: הראו את המפה לטכנאי.

טיפים

• מדדו עם אותו עלה ואותה פומית שאתם מנגנים איתם; עלה חדש או רך משנה את כל המפה.
• נגנו בלי ויברטו ובלי להסתכל על המסך בזמן שאתם מחזיקים את התו; תיקון בשפתיים מסתיר את הנטייה שאתם מחפשים.
• עברו על הסולם פעמיים או שלוש: ממוצע של כמה מדידות לכל תו אמין הרבה יותר.
• אחר כך תרגלו את התווים האדומים והכחולים לפי האוזן עם צליל הדרון או עם הטיונר הכרומטי.